נחלי ישראל
מדיניות ועקרונות תכנון
משחר ההיסטוריה היתה סביבת נחלים ונהרות מקום משכנו של האדם. ראשית יישובו של עולם מקורה בארבעת הנהרות היוצאים מעדן, והם סובבים ומגדירים את ארצות הקדם(בראשית ב'). התרבויות הגדולות של העת העתיקה קמו לגדות נהרות: התרבות המצרית - לגדות הנילוס, והתרבות המסופוטמית - לגדות הפרת והחידקל. רבים הנחלים בארץ ובעולם הקשורים בדברי הימי ונושאים עמם פרקים חשובים מן הזיכרון ההיסטורי, היהודי והכללי. הנחל, זורם ומשתנה תדיר, שונה במובהק מסביבתו - יוצר ומציין מקום,שיש עמו ערכים, זיכרונות ומסורות.
הסמיכות בין מגורי האדם והנחל הביאה לתלות והשפעה הדדית בין השניים. האדם ניצל את הנחל לצרכיו - לטובת מים, לדיג, לניקוז הקרקע, לשיט ולמסחר. האיומים אשר הנחל יוצר על מושב האדם - בהצפות, בשיטפונות ובביצות - זכו לטיפול מקיף ולעתים אגרסיבי - הביצות בשולי הנחל נוקזו, נתיב הזרימה הוסדר והועמק, פיתולי הנחל קוצרו וויושרו, וגדותיו יוצבו - כל זאת כדי למנוע הצפות, לייעל את הניקוז, ולהגדיל את שטחי הקרקע העומדים לרשות היישוב. פעילות זו השפיעה בהכרח על הנחל. הזרמת שפכים ושאיבת מים גרמו לפגיעה במאזן האקולוגי שלו וביכולתו להשתקם ולהתחדש. מגוון המינים שבו צומצס לבלי הכר וביטויו הנופי טושטש ועוות.
במחצית השנייה של המאה ה-20, וביתר שאת ב-20 השנים האחרונות, חדרה לתודעה הציבורית ההכרה בהיקף הנזק שנגרם לנחלים, ובצורך לעסוק בשיקומם. במקום ניצול הנחל לצרכים פרטניים בטווח הקצר, הלכה והתגבשה גישה כוללת, בעלת אוריינטציה סביבתית, שבמסגרתה נתפס הנחל כמערכת בעלת מאפיינים ייחודיים, הראויה לשימור, שיקום, ופיתוח בר-קיימא.
זיהום הנחלים היה הנושא הראשון אשר עלה על סדר היום בהקשר זה. במדינות המערב מקובל כיום לראות את מניעת הזיהום כעניין מובן מאליו. הזרמת שפכים לנחל נתפסת כבלתי לגיטימית, ותכניות השיקום מתבססות על ההנחה שהזיהום הופסק, או יופסק בעתיד הקרוב.
אגן ההיקוות של הכינרת
שלב מאוחר יותר, נקבעו עקרונות נוספים לשיקום הנחל, כגון שימור נופי, שיקום אקולוגי וטיפוח אזורי נופש ופנאי. מן הניסיון שנצבר בתחום עולה כי שיקום הנחל עשוי להתפרס על פני שנים רבות. מדובר בפעילות רב מערכתית, הכוללת הפסקת הזרמת שפכים, ניקוי האפיק מפסולת, שחזור נתיב הזרימה, וסיוע לתהליכים הטבעיים של התחדשות בית גידול. השבת המים לנחלים היא פעילות הכרחית, בעלת השפעה אקולוגית ונופית ראשונה במעלה, וערכה גבוה מבחינת תרומתה לשירותי פנאי, רווחה ותיירות. יחד עם זאת, יש להכיר בעובדה כי לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, ולבטל כליל את השפעתו המתמשכת של האדם על הנחל.
יעדי השיקום מנוסחים במושגים מתונים יותר, המתמקדים בצמצום הנזקים ובשימור המערכת האקולוגית הדינמית בנחל, כאשר התערבות האדם נתפסת כחלק בלתי נפרד ממערכת זה. השגת שיפור ממשי במצבם של נחלי ישראל נראית היום אפשרית מתמיד.
המינהלה לשיקום נחלי ישראל, אשר הוקמה על ידי המשרד לאיכות הסביבה והקרן הקיימת לישראל פעלה רבות במהלך העשור האחרון, לטיהור המים, לשיקום אקולוגי, ולפיתוח שטחי רווחה ופנאי בגדות הנחלים. פעילות זאת והמודעות הציבורית אשר התפתחה בנושא, מהוות פתח תקווה לעתיד טוב יותר לנחלי ישראל ולסביבתם.
