פארק איילון - סדנת תכנון בינלאומית
א. מקומה של הסדנא בהליך התכנון
הסדנא המתוכננת מהווה המשך ישיר לסדנת התכנון הבינלאומית שנערכה בתחילת שנת 2001 .סדנת המתכננים הבינלאומית, הכינה קווי מתאר ראשוניים לתכנית פארק האילון, ונועדה לקדם את הדיון הציבורי בהליכי התכנון ולהעלות גישות שונות, אפשרויות ורעיונות אשר יעמדו בבסיסו של הפארק. הסדנא הדגישה את ממדיו יוצאי הדופן של הפארק, את מיקומו – במרכזה של הארץ, ואת תפקידיו ותכליותיו של הפארק, כמקום של רגיעה, נופש, ספורט ולמידה. פארק האילון מהווה הזדמנות ליצירת מרחב פנאי ונופש ברמה מטרופולינית, דוגמת פארקים ידועים אשר הפכו לסמל ומופת לעריהן: הסנטרל פארק בניו יורק, יער בולון בפריז, הייד פארק בלונדון ודומיהם. סדנת התכנון והתערוכה שארגנה קרן ברכה במוזיאון תל-אביב בשנת 1999 ,מניחות יסודות ועקרונות לפיתוח הפארק. הסדנא הנוכחית מהווה המשך ישיר לבחינה, גיבוש, ופיתוח רעיונות אלה, תרגומם לשפה תכנונית מעשית, ויציקת תכנים נוספים לקראת גיבושה של תכנית אב כוללת ויישומית לפארק. היסודות אשר הניחה סדנת התכנון הקודמת משמשים על פי תפיסה זו נקודת מוצא לסדנא שלפנינו.
מטרתה המרכזית של הסדנא הינה הענקת תכנים ממשיים לעקרונות וכווני החשיבה שנוסחו בסדנא הקודמת, קונקרטיזציה והנחת מתווה תיכנון - לקראת מעבר לתכנון מעשי ומפורט של פארק איילון.
ב. נושאי הדיון
מטרות הסדנא משתקפות בנושאי העבודה הכלולים בה. הסדנא תגובש סביב ארבעה מישורים מרכזיים, הכוללים את הנושאים הקשורים בתכנון הפארק ובתכנים שבו. מישורים אלה יהיו:
1 .אדם, תרבות, מורשת, דימוי
2 .אקולוגיה וסביבה
3 .תנועה
4 .מערכות המים
הנושאים אשר יועלו לדיון ופירוט במהלך הסדנא, נגזרים מתוצאות הסדנא הקודמת, ומכונסים כנושאי משנה תחת הפרקים המרכזיים. מובן שעשויה להיות חפיפה רבה בין הנושאים בינם לבין עצמם, ואף בין המישורים המרכזיים עצמם. הטבלה שלפנינו מציגה את המישורים והנושאים המוצעים לבחינה מעמיקה בסדנא, והם ידונו בפירוט.
שני הרעיונות המרכזיים של הפארק יהיו:
פארק האיילון כמשקף ''רוח מקום''
תפקידו המרכז של פארק האילון לשקף נאמנה את "רוח המקום" של סביבה ים תיכונית מובהקת. אנו רואים בפארק האילון יחיד מסוגו הנושא עמו ערכים ותבניות של גן ים תיכוני, המייצג את התרבות החומרית המקומית, בהתמקד בערכיה הטבעיים; צומח טבעי, חקלאות מסורתית, בעלי חיים בסביבתם הטבעית, שיטות גידול, השקיה וממשק המותאמים לתנאי המים ולתנאי האקלים. הפארק הנמצא 4 בסביבה ים תיכונית ולמעשה על גבול הסביבה הארידית, אמור לשקף ולשדר ערכים אלה, בכך ייצור לעצמו מקום נבדל, יחידי ובלעדי, על פני גלריית הפארקים העולמיים הגדולים. השקפה זו מביאה אותנו לסוגיות התכנים הפיסיים והתדמיתיים אותם ישא הפארק, נושאים אלו יידונו בהרחבה בסדנא שלפנינו והם כוללים:
1 .זיהוי מוטיבים מרכזיים אשר יישאו את הדימויים והרעיונות האמורים לעיל.
2 .ייצוג של סביבות ים תיכוניות אופייניות; בתי גידול, סוגי צומח, (גנים בוטניים מקומיים), שיחזור חקלאות מסורתית הצגת צורות ממשק ועיבוד.
3 .הדגמה והמחשה של שיטות השקיה תוך ניצול, זהיר וחסכוני של מים. החל בשיטות עתיקות ועד לפיתוחים של החקלאות הישראלית המודרנית, דגש מיוחד יינתן למחזור והשבת מים.
4 .שימוש בחומרים קיימים, ממוחזרים ומושבים, כחלק מתרבות של חיסכון, צניעות ואיפוק.
5 .שימוש בחומרים מקומיים, בבניית מתקנים ומבנים; עץ, אבן, חרסית, המייצגים מסורת בנייה והתאמה לתנאי האקלים והמרחב.
קטבי הפארק ומעגלי החיים
סדנת התכנון הניחה כי מקווה ישראל וחיריה הם שני קטבי הפארק, כאשר מקווה ישראל מייצגת בריאה, התחדשות וצמיחה, וחיריה פסולת וביוב, תוצרי הקצה של החיים – מות, אובדן וכליון. פארק אילון הינו נסיון לפיוס והשלמה בין הקטבים, ונסיון למזגם למציאות אחת. נושא זה נתפס בעינינו כמוטיב מרכזי, מרתק וייחודי של הפארק. והצעתנו, לצקת לפארק תוכן אשר יעבור כחוט השני בין כלל מרכיביו. (אולי כ''פארק נושאי'' (park theame ,(במתכונת המקובלת של פארקים נושאיים בעולם המערבי), כאשר הנושא המרכזי הינו מחזוריות והתחדשות - "מעגלי החיים", זריעה, צמיחה, התחדשות, בגרות, דעיכה, כליון ואובדן, וחוזר חלילה. שני קטבי הפארק – חיריה ומקווה ישראל, משקפים נאמנה את הקצוות הללו, ומעשה הפארק עצמו: ריפוייה של חיריה והשבתה למעגלי החיים והיצירה משמשים כסמל ומופת ליכולת להתחדש ולתקן, והם מעניקים לפארק את דימויו המרכזי. סוגיה זו של המוטיב המרכזי בפארק ויציקת תכנים בתוכה תידון בהרחבה בסדנא שלפנינו. בין השאלות המוצעות לדיון יהיו:
1 .מה יהיה טיב הקשרים בין שני קטבי הפארק, הן מבחינה פיסית והן מבחינה מנטאלית – תדמיתית.
2 .מה יהיו האמצעים אשר ינקטו לריפוי הטבע, מפגעים והפרות מעשי ידי אדם, דוגמת חיריה, קיצור פיתולי האילון, זיהום קרקע ומי תהום וכדומה.
3 .כיצד יוקרנו הרעיונות והתפיסות האמורות אל מעבר לגבולות הפארק.