שטחים חקלאיים בפארקים ואזורי נופש מטרופוליניים

המחקר הנוכחי מבקש להניח עקרונות ראשוניים באשר לשילובה של החקלאות בפארקים ובאזורי נופש מטרופוליניים בשטחים נרחבים בשולי הערים בכל רחבי הארץ. על פי תכניות המתאר המחוזיות, בהם פותח הרעיון של פארקים מטרופוליניים, נמצאים כיום למעלה מחמישה עשר פארקים מטרופוליניים ואזורי נופש מטרופוליניים במחוזות חיפה, מרכז, ת"א וירושלים, בשטח כולל של כמה עשרות אלפי דונם.

 

שטחו של פארק מטרופוליני עשוי לנוע בטווח של 2000-10000 דונם, וכמעט תמיד משולבים בו שטחים חקלאיים ובהם מטעים, חממות, גידולי שדה, פלחה, שטחי מרעה. לתכניות מתאר החדשות המתייחסות לפארקים מטרופוליניים, חסרים כלים לשילוב השטחים החקלאיים הנמצאים בתחומי הפארקים המטרופוליניים, למרות שהן מכירות בערכם ובפוטנציאל שלהם להעשרת הפארק.

​

במסגרת המחקר נסקרו פארקים מטרופוליניים במערב בהם שולבו צורות שונות של חקלאות כחלק אינטגרלי מן הפארק, מבחינה פיסית, ומבחינת הפעילות אשר בו. בנוסף, נסקרו מספר חקרי אירוע בישראל, הממחישים את האפשרות לשימוש בחקלאות כמרכיב מרכזי בפארקים מטרופוליניים.

​

לסיום הוצג מודל של פארק מטרופוליני ההולך ומתוכנן בימים אלה ,(פארק מטרופוליני ירקון בפתח- תקוה). מודל זה מציג כלים ודרכים לשילובם של שטחי עיבוד כשטחי רקע לאזורים האינטנסיביים בפארק, ומהם גם נושאים עליהם פעילות בפני עצמה. טיפוח החקלאות כחלק מ"רוח המקום" של הפארק, אמורה לשמש כמוטיב מרכזי בהתנהלות הפארק. התבנית המוצעת אמורה לשמש מודל לתכנונם של פארקים מטרופוליניים בכל רחבי הארץ.

​

הדרכים המוצעות לשילוב החקלאות בפארקים המטרופוליניים:

▪ כיצירת נוף המלווה פעילויות נופש ומסלולי טיול, ומהווה רקע לאתרי בילוי, פיקניק ופנאי.

▪ כתצורת גינון המוזילה את אחזקתם של פארקים מטרופליניים גדולים, כעיבוד חקלאי אשר ישתלב בפארק. השדה החקלאי ימשיך להניב ולשאת פרי, שתועלתו והתמורה בגינו תהיה עתה בקונטקסט של תפקודי הפארק המטרופוליני.

▪ כחיץ ידידותי ונקי בין העיר לסביבתה. לשילוב תצורות חקלאות ידידותיות לסביבה בקרבת הערים צפויה תרומה בריאותית בשל הפחתת כמויות הדישון וההדברה בסמיכות להן. החקלאות באזורים אלה תוכל לשאת בעלויות הכרוכות בכך, שכן יהיה זה אינטרס עירוני מובהק ליצור חיץ זה.

▪ כמקור לתוצרת חקלאית בעלת זיקה ישירה לתושבי העיר, דוגמת חלקות המציעות את תוצרתן בשווקי העיר, בשווקי איכרים מסורתיים, בהפצה ישירה לבתי התושבים, בנקודות ממכר בשטח וכו'.

▪ כחלק מתכנית הלימודים במסגרות חינוכיות, בבתי-ספר יסודיים ותיכוניים, בהדגמת חילופי עונות, צורות עיבוד מסורתיות ומודרניות, בחשיפת דרכי החקלאות וקירובן לציבור הרחב, ובהפיכת המעשה החקלאי לאטרקציה ומוקד עניין בפני עצמו.