תמ"א אחת

​

תפקודי השטחים הפתוחים

השטחים הפתוחים מהווים מערכת מגוונת, שחלקיה תומכים זה בזה לכדי מערך שלם אחד. הם מספקים שירותים שמקורם בערכי השטח: מגוון ביולוגי, חקלאות, מדע, ידיעת הארץ, חינוך, תיירות ופנאי, והם מותאמים לקהלים ולטעמים שונים:
חברה: המרחב הפתוח מהווה מקום מרגוע לחברה הישראלית הדחוסה ברובה בערים צפופות. חשיבותו תגדל ככל שעולה רמת החיים ושיעור הזמן הפנוי שבידי הציבור ועולה תודעת הנופש ותרבות הפנאי.
תרבות ומורשת: בשטחים הפתוחים חקוקים נופיה הקדומים של הארץ ומאורעות בחיי העם העברי ועמים אחרים החיים בה, בהם נאצרים ונמשכים רוח המקום וסיפורה ההיסטורי של הארץ.
אקולוגיה ומגוון ביולוגי: בתי גידול טבעיים – חי וצומח והמערכות הסובבות אותם. מתקיימים בשטחים הפתוחים. חשיבותם בקיום תהליכים אקולוגיים, הנזקקים מעצם טיבם למרחבים גדולים ומוגנים.
סביבה: לשטחים הפתוחים תרומה סביבתית ברמה הארצית: החדרת מים והעשרת מפלסי מי תהום, ניקוז והולכת מים, אספקת חמצן, (בעיקר בשטחי יער וחורש) וצמצום מטרדי זיהום, רעש ואבק.
חקלאות: החקלאות מתקיימת ברובה הגדול בשטחים פתוחים, חשיבותה בהבטחת מזון איכותי, ונודעות לה תועלות נוספות בדמות נוף פתוח, שטחי מורשת ותרומה סביבתית.
שמירת השטח לדורות הבאים: לרווחתם ולצרכיהם, כריאות ירוקות במרחב ההולך ומצטמצם או כבסיס לתכנון עתידי, בטכנולוגיה, במימדים ולמטרות שאינם חזויים כיום.
הריבוי והרבגוניות בתיפקודי השטחים הפתוחים משתקפים בניסוח המטרות והעקרונות לשטחים הפתוחים כמיכלול, ולסוגיהם השונים.

 

עקרונות ומאפיינים בתכנון שטחים פתוחים

רציפות: שטחים פתוחים רציפים מעניקים תחושת מרחב ופתיחות, קשר בין בתי גידול שונים, ומאפשרים זרימה ומעבר למיני בעלי חיים וצומח.
מגוון: איכות השטח הפתוח קשורה גם במגוון ובעושר ערכיו בכל היבטיו - המגוון הביולוגי, המגוון הנופי והתרבותי.
ייצוגיות: אופייה של הארץ שהיא רבת-פנים – וביטוייה ביחידות נוף שונות ומגוונות, לכל אחת ניתן ייצוג במערך השטחים הפתוחים.

 

פרק שטחים מוגנים - דברי הסבר

פרק זה מאגד את תכנית המתאר הארציות שהסדירו את מערך השטחים המוגנים - שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות. הפרק בא להחליף את תמ''א 8 - תכנית מתאר ארצית לשמורות טבע וגנים לאומיים, ותמ''א 22 - תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור.

​

מינעד דרגות שימור ופיתוח: הפעולות והשימושים חולקו לקבוצות המותאמות לרמות שונות של רגישות שטח, ומכאן לרמות שונות של התערבות בתאי שטח שונים, כגון: שימושים הנדרשים במישרין לשמירת השטח, קליטת קהל, חקלאות ומרעה, ייעור, וכן למטרות אחרות דוגמת העברת תשתיות, והכל תוך מיזעור הקונפליקט עם השטח המוגן.
חשיפה לציבור: בשטח המוגן מתקיימות פעילויות פנאי, ספורט, חינוך וידיעת הארץ. לשם כך ניתן להקים מתקני משחק, שביל, מצפור, מבואה וכדומה, לשירות הקהל, ניהול וויסות זרם המבקרים. הנגשת השטח תיעשה תוך הגנה על ערכיו.
הכרת השטח כבסיס לתכנון ולממשק: ערכי השטח הם הבסיס לתכנון ולממשק בשטח המוגן. ניתוח השטח ורגישותו, וזיהוי ערכיו הייחודיים ינחו את ההתערבות בו. אלה יסוכמו ויוצגו במסמך נלווה שיצורף לתכנית.
ממשק יערני: בשטחים המוגדרים כיער טבעי כלולים מגוון בתי גידול ונופים טבעיים שונים, ובכללם, חורש טבעי לסוגיו, בתות ועשבוניים, בתי גידול מדבריים וערבתיים, בתי גידול לחים ועוד. מטבע הדברים, הצומח הטבעי בבתי הגידול וביחידות הנוף השונות, יזכה לצורות התייחסות שונות, החל מגישת אל-געת והותרת השטח בטבעו, ועד לשיטות טיפול, טיפוח, וממשק שונות, המכוונים כולם להעצמת ערכיו הטבעיים של השטח. בבתי גידול המתאפיינים בחורש טבעי, ביערות פארק וכדומה תתאפשר נטיעת עצים ושיחים מקומיים, בהתאם לצורכי ממשק השטח, והכל בהתאם למקומו, אופיו ותכונותיו של בית הגידול. וללא שינוי אופי בית הגידול הטבעי.
נטיעות עצים ושיחים יהיו למטרות מוגדרות: שיקום והתחדשות דוגמת נטיעות במקבצים או בדלילות באתרי חורש
טבעי (כסיוע להתחדשות הטבעית של השטח), שנפגעו ע"י מרעה-יתר או שריפה, עצי צל ואספקת מזון לבהמות
בשטחי מרעה, ונקודות צל למטרות נופש והתכנסות בחיק הטבעי.

​

הנטיעות ביער הטבעי יהיו על פי העקרונות הבאים:

• בבתי גידול המתאפיינים בצומח מעוצה לסוגיו

• נטיעות במינים מקומיים בלבד

• בשיטות נטיעה נקודתיות, בדרך שאינה פוגעת ואינה מפירה את פני השטח

• בשיטות ממשק ההולמות את התנאים הטבעיים במקום

​

מטרות כלליות לחטיבת השטחים הפתוחים

הבטחת קיומם ותפקודם של השטחים הפתוחים וסביבתם בפרישה ארצית, ומתן ביטוי והדגשה לרוח המקום ולזהותו:
א. תפקודים תרבותיים: טיפוח ערכי המורשת והמגוון התרבותי שאפיין את ארץ ישראל מימי קדם, והדגשת חשיבותה של הארץ בהתפתחות התרבות האנושית.
ב. תפקודים חברתיים: חשיפת השטחים והנגשתם לציבור למטרות תיור, טיול וידיעת הארץ, טבעה ומורשתה, חינוך והסברה, מוקדי עניין ופנאי בחיק הטבע.
ג. תפקודים אקולוגיים: שמירת ערכי הטבע, המערכות האקולוגיות הטבעיות והמגוון הביולוגי, הרציפות והקישוריות בין שטחים פתוחים ומתן ביטוי לחשיבותה של ארץ ישראל כמפגש שלוש יבשות וכמסדרון אקולוגי בין-יבשתי.
ד. תפקודים נופיים: שמירה וטיפוח ערכי הנוף, המגוון הנופי וייצוג כלל יחידות הנוף של ארץ ישראל.

 

מטרות
א. שימור, טיפוח ושיקום השטחים המוגנים, ערכיהם ונופיהם, שמירת טבעם והמגוון הביולוגי, בתי הגידול, צומח וחי, והקישוריות ביניהם, ערכי תרבות ומורשת, עתיקות ומונומנטים בעלי חשיבות היסטורית או אדריכלית.
ב. חשיפתם של השטחים המוגנים לציבור, למטרות חינוך ודעת, מחקר ומדע, מורשת ותרבות, פנאי, תיור וטיול, תוך שמירת ערכיהם.
ג. מתן ביטוי מתאים לתפקודי השטח, לאופי ולתמהיל השימושים, לעוצמת הפעולות ולאופי ביצוען בהתייחס לסיווג השטח, לערכיו, מאפייניו ומיקומו במרחב הארצי.

​

עקרונות ראשיים
מוסד תכנון הדן בתכנית בשטח מוגן יתחשב בתכלית השטח המוגן ובמאפייניו, בהתייחס לעקרונות הראשיים וכן לכללים ולעקרונות של ייעודי הקרקע כדלהלן:
א. שמירת המגוון הביולוגי ומאפייני הנוף, המערכות האקולוגיות הטבעיות ושירותיהן החיוניים לקיומם ולקיום האדם.
ב. הגנה על תהליכים ותפקודים של בית הגידול המקומי. הדגשה ומתן ביטוי לערכיו האקולוגיים, הנופיים והתרבותיים ביחידות הנוף השונות.
ג. שיקום ערכי נוף טבעי ונוף מעשה אדם, תרבות ומורשת, סביבה וחזות השטח, שיקום אקולוגי תוך העדפת מינים מקומיים, להדגשת המאפיינים והייחוד הטבעי והנופי.
ד. השימושים והפעולות לאחזקת השטחים, ובכללם פיתוח לקליטת מבקרים, חקלאות ומרעה, ישולבו לפי הצורך בשטח, בהתאם לאופיו ותוך שמירת ערכיו.

​

שטחים מערכתיים

ראייה כוללת: השטח הפתוח המערכתי הוא צר וארוך, ופעילות במקטע אחד עשויה להשפיע על אחר. ראייה אגנית מתייחסת להשפעות ממעלה הנחל או מיובליו הניכרות גם במורד. שינויים בפעילות לאורך החוף, דוגמת שוברי גלים או מרינות, משפיעים על חלקי חוף אחרים. חסימת המעבר לאורך החוף או הנחל, פוגעת ברציפות שחשיבותה ציבורית ואקולוגית.

חלוקה למקטעים ולתחומים: בשל היותו צר וארוך, נדרש תכנון השטח המערכתי להבחין בין חלקים שונים. תמ"א אחת קובעת עקרונות תכנון בחלוקה אורכית ורוחבית של השטח המערכתי:
א. חלוקה אורכית מבחינה בין מקטעים פתוחים למקטעים עירוניים (דוגמת מקטעי נחל עירוני, חוף עירוני).
ב. חלוקה רוחבית מבחינה בין תחומים (דוגמת ערוץ, רצועת מגן והשפעה. תחום החוף, עורף החוף).
זיקה: התכניות האורחות במרחב הנחל או החוף, ישמרו על הזיקה למרחבים אלה, אם בקביעת היעודים ואם ביצירת חיבורים וקשרים ובהפניית פנים וחזיתות כלפי הנחל או החוף.
השטח המערכתי כמרחב: נחלים וחופים משפיעים ומושפעים מסביבתם הקרובה, (דיונות חול הסמוכות לחוף, או פשט הצפה של הנחל). בשטחים אלה קובעת תמ"א אחת כללי תכנון מתאימים.