תמ"א אחת

מקטעים: במעבר הנחל בתצורות נוף שונות ישתנו גם אופיו, ערכיו ותחומי השתרעותו. נחל המתחתר באזור הררי תלול אינו דומה לנחל העובר במישור, ומכאן התייחסות תכנונית שונה, בהתאם למופע הנחל.
שפך הנחל - המפגש נחל ים, מצטיין בתנודתיות רב-שנתית וערכיות אקולוגית גבוהה. התכנית קובעת כי תחום תנודות הנחל ישאר ככל הניתן בטבעו. למקטע נחל עירוני ניתנה תשומת לב מיוחדת, כשלד עירוני סביבו מתכנסים החללים הציבוריים. טיפוח קו המגע של העיר והנחל ליצירת 'חזית לנחל', ובה עירוב שימושים - מגורים, מבני ציבור, תיירות ומסחר, פנאי ובילוי. השטח הפתוח לגדותיו ישולב במערך השטחים הציבוריים הפתוחים בעיר. במקטע הפתוח - ישמר השטח ככל הניתן בטבעו, למעט פיתוח מצומצם להנגשתו.
 

הנחיית תכניות במרחב הנחל

פרק זה קובע הוראות לתכנית שתכליתה הנחל עצמו, "תכנית לנחל", וכן לתכנית לתכלית אחרת. הוראות אלה מתייחסות, בין היתר, לשימושים המותרים בכל אחד מתחומי הנחל, קביעת תחומי הנחל ומקטעיו, התייחסות לערכי הנחל וטיפוחם, ומניעת פגיעה בערכיו.
לתחומי הנחל השונים נקבעו הוראות פרטניות - לאפיק הנחל, לרצועת המגן, לרצועת ההשפעה, לפשט הצפה לאורכו של הנחל, ול"שטח הצפה", שלוליות חורף או ביצות קדומות אשר נודעת להם חשיבות אקולוגית כבית גידול.
הנחיות לנספח ניהול מי נגר: תכניות המשנות את פני הקרקע משפיעות על זרימת הנגר העילי וחלחולו לתת-הקרקע. פרק הנחלים מגדיר את סוגי התכניות הנדרשות להכנת נספח ניהול מי נגר, וקובע להן הנחיות מתאימות.

​

מטרות

הבטחת קיומם ותפקודם של נחלים וסביבתם בראייה אגנית:
א. תפקודים הידרולוגיים: הולכת מים תקינה תוך העדפה למים ממקורות טבעיים, בהתייחס לשימושי הקרקע הגובלים, בקיבולת מתאימה ועל מנת למנוע נזקי סחף והצפות;
ב. תפקודים אקולוגיים: מסדרון אקולוגי המחבר בין שטחים טבעיים שונים, והוא בעל ערכים אקולוגיים, נופיים ומורפולוגיים בפני עצמו;
ג. תפקודים חברתיים: ציר תיור, תרבות וטיול הקושר אתרים, מוקדי עניין ופעילויות פנאי, לאורכה ולרוחבה של הארץ;
ד. תפקודים מבניים: שלד המחזיק את "המרחב הציבורי הארצי", מרחבים פתוחים ושטחי חייץ בין המערכים הבנויים.

​

עקרונות ראשיים
א. שמירה ושיקום תפקודי הנחל. עידוד פעולות התומכות בהם והרחקת כל גורם העלול להפריע או לפגוע בהם.
ב. העדפת שימושים שיש להם זיקה לנחל.
ג. רציפות לאורך הנחל, ומתן מעבר חפשי, נגיש ורציף לאורכו ואליו.
ד. התייחסות לאגן החזותי, הנצפה אל הנחל וממנו לרבות מבטים וצירים פתוחים.
ה. שמירת פיתולי הנחל ואף השבת פיתולים בהתאם לתנאי השטח.
ו. שמירתם וטיפוחם של המעיינות ושפיעתם.
ז. ראייה כוללת של אגן ההיקוות. התייחסות להשפעות במורד הנחל ובמעלה.
ח. אבטחת קיומו של הנחל במופע פתוח לכל אורכו.
ט. בחינת ההתכנות להחזרת הנחל למצבו הטבעי ככל הניתן וקביעת האמצעים לכך.
י. במקטע עירוני – שילוב הנחל במערך השטחים הפתוחים של הישוב.
יא. קידום בנייה משמרת נגר, המקטינה את הנגר העילי ונזקי ההצפות.

​