התכנון בארץ בעידן שינויי אקלים
תקציר - תכנון למצבי קיצון
שינויי האקלים הוא אחד האתגרים המשמעותיים לתכנון בעולם ובישראל. יש הרואים אותו כאתגר התכנוני הגדול ביותר שהאנושות התמודדה איתו. עם זאת, התנהלות מערכת התכנון עד כה, אינה מסייעת בהתמודדות עימו, ואף תורמת להתגברותו. נדרשת היערכות תכנונית למצבי קיצון, להשיא את תרומתם של שטחים פתוחים למיתון ההתחממות, לקדם את העמידות העירונית, את היכולת להתכונן, להגיב ולהתאושש מאיומים ואסונות.
על מערכת התכנון להתאים עצמה למציאות משתנה ולמצבי חוסר ודאות, אשר שגרת התכנון מתקשה להתמודד איתם. נדרש שינוי קונספטואלי עמוק, במרכזו ההכרה שהעולם בו אנחנו חיים – הולך ומשתנה בקצב מהיר. המאמר שלפנינו מציג את הצורך במדיניות ארצית כוללת, אשר תכלול את שני המישורים המרכזיים בהפחתת פליטות ומיתון ההתחממות, במישורי ההפחתה וההסתגלות:
מיתון פליטות גזי חממה: רגולציה לצמצום פליטות, מעבר לאנרגיות מתחדשות, הגבלת שימוש במקורות מזהמים, בניה ירוקה ועידוד תחבורה ציבורית.
שמירת שטחים וצמחיה טבעית: נקיטת אמצעי הגנה, במישור הסטאטוטורי והפרקטי, לשמירת שטחים פתוחים לסוגיהם, התורמים ללכידת פחמן ומניעת שחרורו לאטמוספירה ולחיזוק המגוון הביולוגי.
המישורים הללו אינם מנותקים. יש ביניהם זיקות והם מסייעים זה לזה. למשל, עידוד אמצעי הסעת המונים, העדפת תנועה רגלית ורכובת-אופניים, תביא במישרין להפחתת פליטות אך במקביל תתמוך בהרוויה וציפוף וביצירת ערים איכותיות, ותמנע גלישת הבינוי לשטחים פתוחים; עירוב שימושים, שילוב מוקדי תעסוקה ומסחר באזורי מגורים, תצמצם את הנסועה ואת הגודש בדרכים, תפחית את כמויות הזיהום ותתרום לבריאות הציבור; הקמת פארקים בעיר ובסמיכות לה, תמנע נסועה רבה ובזבזנית מחוץ לעיר, עידוד חקלאות מקומית תסייע בשמירת פשטי הצפה חיוניים לקליטת מי שטפונות, בהקטנת שיעור נגר עילי ומניעת הצפות, תשמור שטחים לחידור והעשרת מי תהום, תספק מזון איכותי, מקומי ותתרום לבריאות הציבור ולביטחון מזון, ועוד כהנה.
שני המישורים, ולמעשה כל גורם בפני עצמו, הם חלק ממערכת כוללת. ההיערכות למשבר האקלים נדרשת להביא בחשבון את הזיקות והקשרים בין מרכיביה, במישור הפיסי, החברתי, הבריאותי, והכלכלי. ללא הבנת התמונה הגדולה לא תיכון מדיניות יעילה.
הורידו את המאמר המלא:
Comments