תמ"א אחת ויחידה

תמ״א 1 היא תכנית מתאר ארצית מקיפה, המכנסת למארג אחד נושאים המרכיבים את רובד התכנון הארצי. התכנית מתווה את קווי המתאר הראשיים המשרטטים את דמותה הפיסית של הארץ. תמ"א 1 זכתה לאחרונה להתעניינות רבה ואף לביקורת, ובכללה בביטאון איגוד אדריכלי הנוף.

הרקע והסיבות להכנת תמ״א אחת

תכניות המתאר הארציות עוסקות בהסדרה של נושאי מפתח בתכנון הארצי - ובהם תשתיות לסוגיהן, דרכים, מסילות ברזל, מערכות האנרגיה- חשמל וגז, מערכת המים וכו׳. תכניות אלו מתמודדות עם מציאות מורכבת ודינאמית, והן מצליחות לנווט ולהסדיר מציאות זו בהצלחה מרובה. ועם כל זאת נדרשת מערכת התכנון הארצית לשינוי ולהתחדשות.

המצב הקיים בשדה התכנון הארצי

כיום קיימות כ-50 תכניות מתאר ארציות נושאיות, חלקן תקפות, חלקן בהליכי תכנון ואישור, ועימן מאות תכניות מתאר חלקיות המהוות להן שינוי, אף הן תכניות מתאר ארציות. ובסך הכל מדובר בלמעלה מ-300 תכניות מתאר ארציות. התכניות נערכו בטווח של כ-40 שנה. הן נכתבו ב״שפות תכנון״ שונות. יש בהן חזרות וחוסר תיאום, פרקים אשר הפכו ברבות השנים למיושנים ואשר אינם עונים עוד אחר התנאים הנוכחיים, ופרטים שאין מקומם בתכנון הארצי. כל תכנית מתאר ארצית, אין לה אלא את עולמה בלבד, והיא משרתת היבט מסוים, או אזור נתון במערכת הארצית. עורכי תכניות נושאיות נהגו בשעתו – ובדין – בדרך של הדגשה והעדפה לנושא התכנית שהופקדה בידם. כך נוצרו תמ״אות סקטוריאליות, שלעתים הן אינן מדברות עם אחיותיהן, והן חסרות גישה כוללת ומערכתית.

הכנת התכנית

ממשלת ישראל הורתה על הכנת תמ״א אחת: ״לאור ריבוי תכניות המתאר הארציות ומידת הפירוט בהן, שכבת התכנון הארצי נעדרת בהירות ושקיפות, כוללת סתירות פנימיות, קשה להתמצאות, משמשת כר נרחב לדיונים משפטיים, וגורמת לקושי באישור תכניות מפורטות למגורים, לתשתיות״... ולפיכך יש להביא להכנת ״תכנית מתאר ארצית אחת אשר תפשט ותאחד תכניות מתאר ארציות... ותשמש כלי פשוט ובהיר, להקצאת שטחים לשימושים ציבוריים: דרכים ומסילות, קווי תשתיות ועוד״. האתגר: צרוף תכניות המתאר הנושאיות לכדי תכנית אחת, מערכתית ומקיפה, שיש לה מסגרת והיגיון פנימי משלה החלים על כל נושאיה. יצירת תכנית שאינה אוסף של פרטים, אלא מארג שחלקיו משולבים אלו באלו. הכנת התכנית התנהלה בידי צוותי עבודה במינהל התכנון במשרד האוצר בשיתוף כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ביניהם המשרד להגנת הסביבה, משרדי הבריאות, התיירות, השיכון, הביטחון, ארגונים ירוקים, דוגמת רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, והקרן הקיימת לישראל. התכנית נערכה בשקיפות מלאה, שינויי העריכה, הניסוח, ההכללה, וכן גם שינויים מהותיים ביחס לתכניות האם, הוצגו בפני הגורמים האמונים על הנושאים הנדונים, שנים ביגיעה ובמאמץ להביא הכנתה ארכה כ-4 להחלטות בהסכמה מלאה מצד כל הגורמים הנוגעים בתכניות המתאר הארציות, שהן לב ליבו של התכנון הארצי. מאמץ זה זכה להצלחה בדמות הסכמה רחבה במועצה הארצית. הן הנושאים השונים הכלולים בה, והן התמ״א כולה כמסגרת אחת.

מבנה תמ״א אחת הוראת הממשלה היתה להביא להאחדה והבהרה של תכניות מתאר ארציות. כיצד אפשר לאחד תכניות שונות וזרות, כאשר לכל תכנית נושא משלה, והיא שקועה בו לפרטיו? כיצד ניתן להביא להאחדה של נושאים שונים וזרים - מים, מסילות ברזל, יערות, חופים, וליצור מכל אלו מערכת אחת? המענה לכך ניתן בעיצובו של מבנה אשר בראשו כללים ועקרונות שהם משותפים וחלים על נושאים פרטניים. תמ״א אחת נטלה את הכללים העקרוניים והמשותפים מכל תכנית, וקבעה אותם בראש התכנית, למטה ממנו רוכזו ההיגדים הפרטניים, הייחודיים לנושאים ספציפיים.

לתמ״א אחת שני רבדים - עקרוני ומשותף בראש התכנית, ובו מטרות, הגדרות וכללים שהם אחידים, משותפים וחלים על כל הנושאים המופיעים בתמ״א (כגון הוראות סביבתיות משותפות, או הוראת צמידות דופן והאחדת תשתיות (חלק א‘ - קומה עליונה). מתחתיו - רובד פרטני ייחודי, ובו פרקים נושאיים, המתייחסים פרטנית לכל נושא על פי העניין, בסדר סעיפים ובמבנה אחידים, המקלים על הקריאה וההתמצאות בתכנית (חלק ב‘ - קומה תחתונה). התמ״א הפכה מקשה אחת. בעלת מבנה מכונס, תמציתי ובהיר, והיא משקפת את תכניות המתאר הארציות לנושאיהן ולפרטיהן. תמ״א אחת כונסה בשתי חטיבות, הכוללות כל אחת, סדרת פרקים: חטיבת תשתיות התכניות העוסקות באנרגיה ובמשאבים - חשמל, גז, מים, פסולת; ובתשתיות תחבורה - דרכים ומסילות ברזל. חטיבת השטחים הפתוחים ובה שמורות טבע, יערות, גנים לאומיים המחזיקים את ערכי הטבע והמורשת; נחלים וחופים המתווים את קווי הנוף והמתאר הראשיים בארץ.

#תמאאחת