אינדיקטורים לפיתוח בר-קיימא בישראל
מדיניות לפיתוח בר-קיימא בישראל משמעה מתן מענה לצורכי הפיתוח בחברה מתקדמת, מודרנית ושוויונית, תוך שמירה על מקורות הקיום ומשאבי השטח והסובב. מדיניות זו נועדה לתת מענה לתוספת האוכלוסייה ולעלייה המתמדת ברמת חייה, תוך ניצול זהיר, חסכני ויעיל של המשאבים העומדים לרשותה, ומתן תשומת לב מיוחדת להבטחת ההזדמנויות והשירותים לקבוצות האוכלוסייה החלשות ביותר; לספק את השטחים הנדרשים לפיתוח ובינוי ועדיין לשמור על משאבי הקרקע, ובעיקר הרגישים והאיכותיים שבהם; לספק מדי שנה את תצרוכת המים, ועדיין לשמור על איכותם של מקורות המים לסוגיהם - ולהבטיח את כמותם, איכותם וקיומם לדורות הבאים; לענות על צורכי התיעוש, התחבורה ומשק האנרגיה, ועדיין לשמור על איכות האוויר, להנאתה ולבריאותה של כלל האוכלוסייה.
אנו מצפים מן האינדיקטורים כי יעריכו את ההשלכות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות של מגמות הפיתוח, ויבחנו האם הן מקיימות מדיניות פיתוח בר-קיימא או סותרות אותה, האם פעולות הפיתוח נעשות כך שהן מביאות בחשבון את נדירותם ופגיעותם של משאבי הסביבה ונוהגות בהם בזהירות ובחיסכון, או שהן מכלות ללא צורך, מבזבזות ומאבדות משאבים. אחת המטרות המרכזיות של האינדיקטורים היא להדליק ”אורות אדומים“ במקומות שבהם המגמות המסתמנות מביאות לפגיעה מהותית בעקרונות פיתוח בר-קיימא. כללו של דבר - תפקידם של האינדיקטורים לכוון את הפעולות כך שיותירו את מרב המשאבים לדור הזה ולדורות הבאים, ויבטיחו רווחה ומרחב הזדמנויות לציבור הרחב, ובכללו לשכבות החלשות.
OECD Environmental Outlook: תחזית ל-2020 על סמך האינדיקטורים
ראשיתו של מהלך פיתוח האינדיקטורים בישראל החל בסדרת דיונים אודות מהותם של אינדיקטורים לפיתוח בר-קיימא, כינוסם ממקורות שונים, ובחינת התאמתם לתנאיה של ישראל. בדיונים אלה השתתפו מומחים ואנשי מקצוע בתחומים שונים, אשר סקרו - כל אחד בתחומו, את מגמות הפיתוח ואת האינדיקטורים המתאימים לאפיון מגמות אלה בישראל. במסמך המסכם ”אינדיקטורים לפיתוח בר-קיימא בישראל דוח שלב א‘1 מוצעת סדרה של אינדיקטורים, חלקם מבוססים על מקורות בין-לאומיים לאחר שעובדו והותאמו לצרכיה של ישראל, וחלקם נבנו ופותחו מראש כדי לענות לתנאים המיוחדים שבהם נתונה ישראל.
ראוי להרחיב את הדיבור על תנאיה המיוחדים של ישראל בכל הקשור לפיתוח, ובפרט לפיתוח בר-קיימא. ישראל, המבקשת להידמות למדינות המערב המפותחות, שונה מהן באופן מובהק באשר לממדיה, לתנאים הפיזיים שלה, לקצב הפיתוח בה ולאורחות החיים של תושביה. הפיתוח המואץ שאותו עברה המדינה ב-60 שנותיה אין לו כמעט אח ורע במדינות המערב המפותחות. אוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה ומעלה מיום הקמת המדינה, והפיתוח הנדרש כדי לענות אחר תוספת גידול זו הוא רב ועצום: בשטח בנוי, בתיעוש, בפיתוח מערכות תשתית ובשימוש במשאבי הקרקע והמים העומדים לרשותנו.
לצד הדגש המיוחד אשר ניתן להיבט הסביבתי ולדרישה להותיר משאבים במצב מיטבי לדורות הבאים, נקבעו אינדיקטורים האמורים להצביע על מגמות חברתיות וכלכליות. הדאגה לשכבות החלשות באוכלוסייה, מניעת מצבי עוני והידרדרות כלכלית הן כיוונים מובהקים בהשגת פיתוח בר- קיימא שלהם מיועדת סדרת אינדיקטורים בפני עצמה.
המסמך הנוכחי מציג עשרה אינדיקטורים המבוססים על 'דוח שלב א‘. האינדיקטורים נבחרו כך שיהיה בכוחם לייצג את קבוצות הנושאים שנקבעו באג‘נדה 212 :בתחום החברתי, הסביבתי והכלכלי, למעט התחום הארגוני. בשני שלביה הראשונים של העבודה יש לראות את תחילתו של מהלך מתמשך ליצירתה של מערכת אינדיקטורים מקיפה, דינמית ומתעדכנת. מערכת זו תשמש כלי בידיהם של קובעי מדיניות למעקב אחר הצלחתה ויעילותה של המדיניות להשגת פיתוח בר-קיימא בישראל.
