מדריך למרחבים ביוספריים בישראל

הקדמה

מדריך זה נכתב למען קידום רעיון המרחבים הביוספריים בישראל. העבודה נערכה בהובלה של האגף לתכנון משולב במינהל התכנון - משרד האוצר, ובהנחיית ועדת עבודה שכללה נציגי סקטורים בציבוריות הישראלית: רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות, משרד התיירות, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מרכז המועצות האזוריות ונציגי הועדה הישראלית לתכנית אדם וביוספרה. המדריך נערך בידי צוות תכנון רב-תחומי, בו היו שותפים אדריכלים ואדריכלי נוף, אנשי כלכלה, תיירות, חקלאות, חברה, סביבה וידיעת הארץ.

 

תפקידו של המדריך להתוות דרך פשוטה ונוחה לקהילה, או קבוצת קהילות, המבקשות להקים מרחב ביוספרי באזור מגוריהם: יישום העקרונות העומדים ביסוד רעיון המרחב הביוספרי והתאמתו לשאיפותיהם, ולהבלטה והדגשת התנאים הייחודיים של האזור בו הם נמצאים. למדריך קדמו ארבעה דו"חות: דו"ח א' - סקירת ספרות דו"ח ב' - גיבוש התפיסה התכנונית דו"ח ג' - היבטים של קיימות וניהול במרחב הביוספרי בישראל דו"ח ד' - הממשק במרחב הביוספרי בישראל.

​

הדו"חות כוללים פירוט נושאים, העומדים בבסיס ההנחיות במדריך, ועשויים לסייע בשלבים מתקדמים יותר בתהליך ההקמה 1 והביסוס של המרחב הביוספרי. הכלים במדריך מאפשרים גמישות רבה ביישום, למען יתאימו לשימושם של אנשים שונים ולמקומות שונים, אך כולם עשויים מתוך מחשבה על המאפיינים הייחודיים של ישראל. כך, נלקח הרעיון הכללי של האיזור ומתוכו פותחו מספר דגמי איזור שנמצאו מתאימים לתנאיה של הארץ, והוכנה תשתית רחבה לתכניות עבודה במגוון הנושאים החיוניים לתיפקודו של המרחב הביוספרי לאורך זמן. הדגמים והכלים השונים מזמינים התנסות ובחינת מספר כיווני מחשבה בתהליכי קבלת ההחלטות.

 

בשלבי גיבושו, הוצג המדריך בפני מומחים בינלאומיים בכנס תכנית אדם וביוספרה של אונסק"ו ובסדנת מומחים בינלאומית (TAIEX) של האיחוד האירופי. התגובות היו חיוביות, והתייחסו לעבודה החלוצית - מדריך ראשון מסוגו שמכינה ממשלה על מנת לקדם את נושא המרחבים הביוספריים ובהתאמה לתנאי הארץ.

​

מבוא

הקמת מרחב ביוספרי נגזרת מיוזמה מקומית של קהילות, פרטים, השותפים לרעיון ומוכנים לקחת בו חלק. העלאת הרעיון צומחת "מבפנים", ביוזמת הקהילות. התארגנות זו פועלת על פי כללים של יצירת הסכמות ויישוב קונפליקטים, לאורו של חזון משותף. קהילה החיה במקום, מכירה את המקום, מכבדת מקיימת ומטפחת את ערכיו, יוצרת בו פיתוח הצומח מתוך תכונות המקום וערכיו, נוהגת בו בזהירות ובאיפוק, שומרת על ערכיו למען הציבור הרחב והדורות הבאים.

​

קהילה כזו באה ומבקשת להקים לעצמה מרחב ביוספרי, מפני שהיא סבורה שמרחב ביוספרי הוא כלי יעיל, נכון וראוי להגשמת מטרותיה. ולאחר שבאה הקהילה לידי הכרה כזו, היא מבקשת ללמוד מה היא הדרך הנכונה ללכת בה כדי להקים מרחב ביוספרי. תפקידו של המדריך להתוות דרך כזו. כיצד יוזמים, מתכננים ומקימים מרחב ביוספרי. בודאי שאין לכך תשובה אחת. ולכן יפרוש המדריך וידגים אפשרויות, מרחבי פעולה שונים, אשר עשויים לתת מענה לקהילות שונות, לשאיפות שונות ולאזורים שונים.

​

הרעיון - התפיסה הביוספרית

המרחב הביוספרי הוא יצירה משותפת של אנשים בעלי זיקה לאזור גיאוגרפי, הפועלים על פי עקרונות 'התפיסה הביוספרית'. עקרונות התפיסה הביוספרית: 

מעורבות הציבור: השתתפות ציבור מקומי לגווניו ובעלי עניין באזור בקבלת החלטות, מעקב וניהול.

פיתוח בר-קיימא: צמיחה כלכלית- חברתית המבוססת על הוגנות בחלוקת משאבים (ובחלוקת נטל השמירה עליהם) תוך התחשבות והשתלבות בסביבה. כל זאת בראייה פנים-דורית ובין-דורית.

איזור המרחב: חלוקה מדורגת לאזורי פעילות (ליבה, חייץ ומעבר) כאמצעי למיתון קונפליקטים בין פיתוח לשימור.

מקומיות: מחויבות לטיפוח איכויות המקום, ייחודו ותרומתו.

בניית מערך ידע: השתתת תהליכי קבלת החלטות על ידע מבוסס ובדוק, ומומחיות מדעית.

תהליך למידה ושיפור: מעקב ארוך-טווח אחר תהליכים, איסוף מידע, ניתוח תוצאות המדיניות.

​

עקרונות אלה ניתנים ליישום בכל מקום ועל ידי כל קהילה, ובלבד שתיחום המרחב הביוספרי יכלול שטחים מתאימים כליבה, אפשרות לאיזור וקיומה של קהילה. התפיסה הביוספרית מאפשרת צירוף כוחות ומשאבים למען תועלות משותפות בטווח הארוך (גם במחיר ויתורים בטווח הקצר). זהו שינוי תפיסה - מתחרות לשותפות.

​

המשתתפים​

להקמת מרחב ביוספרי נדרשים שניים, אדם ומקום. אדם - כלומר קהילה החפצה בהקמה וניהול של המרחב מקום - המקיים או מסוגל לקיים את רעיון האיזור. השניים הללו, אדם ומקום, נדרשים להכרה ולהתבוננות. הקהילה היא המתבוננת. כל אחד מחברי הקהילה בפני עצמו, לצד גורמים רלוונטיים לעניין, מעמיקים בחקר השטח ומפרשים אותו ואת משמעויותיו לציבור הרחב. להתבוננות זו שתי פנים: האחת לכיוון האדם, והשנייה לכיוון המקום.

​

הקהילה או הקהילות המבקשות להקים את המרחבים הביוספריים, למה הן מצפות? מה הן המטרות לשמן יוקם המרחב ביוספרי? אילו הישגים חברתיים, כלכליים, סביבתיים יושגו בעזרת המרחב הביוספרי? על מה הן מוכנות לוותר על מנת להגיע להישגים אלו? קהילה או הקהילות המבקשות להקים את המרחבים הביוספריים, למה הן מצפות? מה הן המטרות לשמן יוקם המרחב ביוספרי? אילו הישגים חברתיים, כלכליים, סביבתיים יושגו בעזרת המרחב הביוספרי? על מה הן מוכנות לוותר על מנת להגיע להישגים אלו?

​

הרעיון נובע מן הקהילה, והוא מוסב על מקום, על אזור מגוריה וסביבתו. על מנת לחיות בהרמוניה עם מקום, נדרשת קודם כל ידיעה מעמיקה שלו. בהקשר של מרחב ביוספרי יש לידיעה זו שתי פנים: 1.הכרת תכונותיו הטבעיות, הפיסיות, המנהליות וכדומה. 2. גיבוש רעיון האיזור אשר בלעדיו לא ייכון מרחב ביוספרי. הכרת שתי פנים אלו היא הנחת יסוד, תנאי ובסיס להקמת מרחב ביוספרי. ולאחר שהן שרירות, מקובלות ומוסכמות על ציבור רחב, ברמה העקרונית, ניתן לצאת לדרך ההקמה.

​

חקר המקום

הכרת האזור הפוטנציאלי להקמת מרחב ביוספרי. כבר בשלב הראשון נדרשת אמירה לגבי האזור: 1 .התוויית גבולות מוצעים 2 .איזור - הגדרת ליבה , אזור חיץ ואזור מעבר. התווית הגבולות והאיזור הן לכאורה שתי סוגיות נפרדות. ועם זאת הן שלובות זו בזו. הליבה - השטח השמור, ואזורי המעבר בהן מתגוררות הקהילות הם מאבני היסוד של מרחב ביוספרי. גבולות המרחב הביוספרי יכללו בכל מצב שני אלמנטים אלה והתווך ביניהם הוא אזור החייץ.

התווית הגבולות נשענת על שורה ארוכה של שיקולים, המפורטים בהמשך: גבולות טבעיים - נחלים, חופים, יחידות נוף. גבולות מינהליים - תחום מוניציפאלי, גבול מדיני, נפה, מחוז. גבולות סטאטוטוריים - יעודי שטח לסוגיהם. גבולות מלאכותיים- כבישים, מסילות ברזל

​

הצבת הדגמים

במסגרת העבודה הנוכחית פותחו מספר דגמים צורניים למרחב ביוספרי המותאמים לתנאי הארץ. זוהי רשימה פתוחה ומנחה. ניתן להשתמש בדגם מסויים לאזורים שונים. ניתן להציג דגמים שונים על פני חבל ארץ אחד. ועם זאת הצגת דגם באזור הנבחר תכוון את המשך הדרך ותסייע לתפיסת המרחב של הקהילה. כללים להצבת הדגמים במרחב: 1 .שימוש בדגמים המוצעים או הצעת דגמים נוספים. 2 .הצבת הדגמים על פני חבל הארץ הנדון ובחינת התאמה ותמיכה ברעיון. 3.התווית איזור וגבולות על פי המצרף המתקבל משכבות המידע.

​

כללי התנהגות

במרחב הביוספרי הקהילה מקבלת על עצמה כללי התנהגות של התחשבות באדם ובסביבה. הביטוי לכללים אלה הוא בממשק וקביעת עוצמות הפעילות לפי מפת האיזור. בעוד האיזור מתחלק לשלושה סוגי אזורים, הממשק עשוי להוסיף מדרגות ביניים למיתון המעבר בין עוצמות הפעילות. הממשק מבטא את רעיון ההתאמה בין פעילות האדם לרגישות הסביבה.

 

שאיפה להרמוניה

המרחב הביוספרי מבוסס על תיאום ועל הסכמות. עיקרו של הניהול הוא תיאום בין רצונות בעלי עניין, ויישובם זה עם זה. במרחב הביוספרי יוקמו מנגנוני ניהול שמטרתם להגיע להסכמות מושכלות בכל עניין. מנגנונים אלה יצליחו רק אם תהיה מעורבות ציבורית ותרבות של השתתפות בקבלת ההחלטות. במנגנוני הניהול ישולבו אנשי מקצוע, כדי להביא לידיעת הציבור את המשמעויות בהיבטים שונים, על מנת לצמצם את האפשרות לפגיעה באדם ובסובב. מנגנוני הניהול יהיו מיוסדים במידה רבה על התנדבות השותפים במרחב.

​

הפקת לקחים ושיפור

המרחב הביוספרי הוא זירה של התנסות, יצירת ידע חדש ובדיקה עצמית. הניהול במרחב הביוספרי נדרש להיות קשוב לשטח בכל שלב. מנגנוני בקרה יופעלו בסיוע בעלי מקצוע מתחומי המחקר והניטור, ויאפשרו "לחוש את הדופק" של המרחב הביוספרי, ולימוד צרכים משתנים במהלך חייו. אחת לתקופה, תיערך בחינה מחודשת של הצלחת האיזור, הממשק ומנגנוני הניהול בהגשמת חזון המרחב הביוספרי. יופקו לקחים על סמך ממצאי הניטור והמחקר, ויבחנו דרכים לשיפור.

 

הפצת הידע

הלימוד שנערך בתחומי המרחב הביוספרי עשוי להיות בעל ערך גם עבור מרחבים ביוספריים אחרים המתמודדים עם אתגרים דומים. המרחב הביוספרי יפעל להפצת הידע, והלקחים שנלמדו, בין מרחבים ביוספריים נוספים, וישתתף בלמידה הדדית עמם במסגרות אזוריות ובינלאומיות ובשיתופי פעולה מחקריים.

​

 

המדריך שלפניכם מהווה מורה דרך להתפתחות המרחב הביוספרי, כמרחב המאפשר צמיחה והתפתחות של קהילה מתוך חיזוק הקשר של האדם למקום.

​