תכנית אב
לפיתוח התיירות ביפו
התכנית המוצגת בזאת צמחה והתרקמה מתוך דיונים משותפים עם צוות תכנון יפו בעירית תל-אביב-יפו - מר אמנון אליאן; אדר' דורון צפריר; ואדר' דני רבס. צוות תכנון יפו פרש את תכניותיו ורעיונותיו, אשר שמשו כבסיס לתכנית המוצגת בזאת. התכנית נעשתה בהנחייתם של החברה הממשלתית לתיירות ומשרד התיירות. בהעלאת רעיונות ובחינתם, ובגיבוש הדברים, נטלו חלק ליטל ידין מהחברה הממשלתית לתיירות, ומשה ריגל וכרמית פינץ-קדמי ממשרד התיירות. במסגרת הכנת התכנית נשמעו דעות והשקפות, והובאו תכניות של רבים העוסקים בפיתוח יפו. מהם נזכיר את אדר' אורי שיטרית, אדר' ארי כהן, מר יורם גדיש, אדר' פיטר בוגוד, אדר' חיים שפירא, מר אמנון צבן, אדר' יעקב יער, אדר' גדי עירון, מר יגאל צור, אדר' אייל זיו ואדר' רלי פרטו. חלק מרעיונותיהם מוטמע בתכנית ככתבו וכלשונו. תכנית זו אינה סיכום ואחרית דבר, אלא פתח דבר ואפשרות לתחילתה של פעילות אשר תקנה ליפו את מעמדה הראוי לה, כאבן פינה במערך התיירות הישראלי.
יפו הינה השער ההיסטורי, בן אלפי שנים, לארץ ישראל. נופה העירוני המיוחד, בתיה וסימטאותיה, חוף ימה המפורץ, נמלה העתיק ושווקיה השוקקים, כל אלה הופכים את יפו לאתר תיירות ראשון במעלה. עד כה, לא זכתה יפו לתשומת הלב הראוייה לה. רק בעקבות מדיניות השיקום, השימור והפיתוח אשר הובילה עירית תל-אביב יפו בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל, נוצרה שוב ההזדמנות להשיב ליפו את עטרתה. שיתוף הפעולה המובטח בין משרד התיירות לעירית תל-אביב יפו באמצעות המישלמה ליפו, יביא - כך אנו מקווים - לעידוד התיירות ליפו ויהווה מנוף נוסף לפיתוחה. תכנית האב מציגה מתווה ראשוני לפיתוח תיירותי ביפו. היא אינה מתיימרת להציג תפיסה סגורה ומסכמת, הן בשל השפע העצום של נתונים, תכניות ורעיונות אשר יפו נתברכה בהם, והן לנוכח הדינמיות הגבוהה המתרחשת בשטח. לפיכך, יש לראות במסמך זה מעין סיכום ביניים, והתווית דרך חשיבה ותכנון, אשר עשויה להשתנות ולהתעדכן תוך כדי קידום פיתוחה של יפו.
יפו הינה חלק מן המערך המטרופוליני של תל-אביב - מרכז העסקים, המסחר והתרבות בישראל. התכנית המוצעת מבקשת לשלב את יפו במערך התיירותי של תל-אביב, ולראות בפיתוח התיירות כלי ומנוף בהתחדשותה ושיקומה של יפו, ונדבך חשוב בתיירות המטרופולינית בישראל. התכנית שלפנינו מתווה תפיסה כללית הרואה ביפו מתחם תיירות המהווה מרכיב בלתי נפרד של הרקמה העירונית. מערכת זו נדרשת לתכנון כולל, בהתאם לגישה המובעת בתמ"א 80 - תכנית המתאר הארצית לתיירות. לצד התפיסה הכוללת, מציגה התכנית חלוקה למתחמי תיירות, ובהם פרויקטים מקומיים, הניתנים ליישום במקביל להחלתה של התכנית הכוללת.
עירית תל-אביב יפו באמצעות המישלמה ליפו ביחד עם משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות, יתרגמו את התכנית הרעיונית לתכנית פיתוח אופרטיבית לביצוע בשנים הבאות. זאת במגמה להבטיח את קידום הפיתוח התיירותי ביפו, ושילובה במערך התיירות הכלל ארצי, ועל מנת להוות מנוף לפיתוח כלכלי וחברתי של יפו.
תכנית האב לפיתוח התיירות ביפו מגדירה ומאפיינת מתחם תיירותי שלם, על-פי עקרונותיה של תכנית המתאר הארצית למפעלי תיירות ושטחי נופש - תמ"א 80. התכנית מציגה את הפוטנציאל התיירותי הגדול הטמון ביפו - כעיר נמל עתיקה בעלת עושר ארכיטקטוני ואנושי, סמוכה לתל-אביב ורצופה אטרקציות תיירותיות מגוונות. הפער הגדול בין רמת הפיתוח הנוכחית והאפשרויות הטמונות ביפו, אך מדגישים את הפוטנציאל הגדול. הפיתוח התיירותי ראוי שישתלב ויהיה חלק מתנופת הפיתוח אותה עוברת יפו בימים אלו. עבודה זו הינה נדבך בפיתוחה של יפו ושיקומה - מהלך עליו שוקד צוות תכנון יפו בעירית תל-אביב בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל, מזה שנים אחדות. שילוב הנדבך התיירותי במהלך השיקום הכולל יסייע בלא ספק להצלחתו.
מטרות העל של עבודה זו הן שתיים. האחת - להאיר את ההיבט התיירותי ולהציבו ברמת החשיבות הראויה לו, ובעיקר לטווחים רחוקים, כך שעניין התיירות לא יאבד בלהט העשייה והפיתוח המואצים. הדברים הללו אמורים על רקע העדיפות היחסית מבחינה כלכלית לשימושי נדל"ן למגורים אשר עשויים לתפוס את מקומם של יעודים תיירותיים. תפקידה העיקרי של התכנית שלפנינו הינו לשמר ולחזק ייעודי קרקע תיירותיים: אכסון תיירותי לסוגיו, אטרקציות, שטחים פתוחים, חופי ים, ולשלבם בפיתוח העירוני הכולל. מטרת העל השניה הינה קידום התיירות כמכשיר המסייע בפיתוח העירוני הכולל: שיקום עירוני, פיתוח מסחר ותעסוקה, המסחר והעלאת רמת החיים העירונית.
מטרה זו הינה מרכיב בתפיסה שהתפתחה - החל משנות השמונים, בדבר כוחה של התיירות לשמש כמנוף בתהליכי ההתחדשות של ערים הנמצאות בתהליכי שקיעה והדרדרות. שיקום רבעים היסטוריים, החייאת נמלים עתיקים, הסבת מבנים היסטוריים מרשימים לבתי מלון ומרכזי תיירות, שיקום ופיתוח שווקים תוססים, שימור מבנים ושיפוץ חזיתות, כל אלה הינם מרכיבים חיוניים של הפיתוח התיירותי, אך מהווים גם מסד חשוב בתהליכי השיקום העירוני. נמצא כי אין כל סתירה בין הפיתוח העירוני ומגמות התיירות וכי שני היסודות משלימים ומסייעים זה בידי זה. יפו ממלאת אחר התנאים הללו ומהווה הזדמנות לשיקום כולל בו המרכיב התיירותי תופס חלק חשוב.
התכנית שלפנינו כוללת היבטים פיסיים ומתאריים ונדרשת עדיין להשלמות, בעיקר מבחינת ניתוח יישומי וכלכלי של הפרויקטים המוצעים, תכנון מפורט וקביעת סדרי עדיפויות. לצד הכלים התכנוניים מוצגים במסגרת הנוכחית אמצעים נוספים ומשלימים הדרושים בכדי לממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון ביפו.
תכנון: תכנית פיתוח מקיפה, אשר תאפשר התייחסות מתאימה בתב"ע התקפות והמתוכננות. מתן העדפה ובלעדיות ליעודי שטח לתיירות בכלל ולמלונאות בפרט.
תקצוב: הבטחת תקציבי פיתוח לתכנון וביצוע תשתיות ציבוריות, אשר תהוונה תמיכה ורקע מתאים ליזמויות.
העדפה: הכרזת מתחמי תיירות ביפו ומבנים ואתרים בעלי חשיבות, כאזור פיתוח מועדף מהבחינה התיירותית והסביבתית.
מודעות: יצירת מודעות ואוירה ציבורית אוהדת. הצגת פיתוח התיירות ביפו כפעילות מובילה של המישלמה ליפו - עירית תל-אביב יפו, וכפרויקט ארצי מרכזי של משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות.
שיתוף פעולה: בעיקר עם מינהל מקרקעי ישראל. בהקצאת קרקעות לטובת נושאי תיירות.
