פרקי שיר השירים

שיר השירים נקרא בקהילות ישראל בחג הפסח. מפני מה? מפני שלשניהם קשר לעונות השנה.

הפסח אמור לחול באביב, "שמור את חודש האביב ועשית פסח...". על כן נשמרים בלוח העברי עונות השנה. אחת לכמה שנים השנה מתעברת ונוסף לה חודש, כדי שהפסח יחול תמיד באביב.

ושיר השירים - כל כולו שיר-הלל לעונות השנה, "כי הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו, הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו, התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח...." שימו לב, הנצנים נראו וקול התור נשמע והגפנים נתנו ריח, והפרי מתוק לחכי, וידי נטפו מור על כפות המנעול. החושים משתקפים-חוגגים-באים-מתחלפים עם עונות השנה.

והניצנים, והתאנה והתפוח, גינת אגוז, הזמיר והתור, עדר העזים, הרימונים, השושנים, התמר וסנסיניו, איבי הנחל, חגווי הסלע וסתר המדרגה.... השניר, החרמון, השרון, העמקים.... מראות הארץ, ניחוחותיה, קולותיה וטעמיה, נחבאים במרחבים הפתוחים.

וכאשר יבוא יום בו נבקש לכלול במסגרות אונסק"ו את שטחי הארץ הפתוחים - יער וחורש, מלחה ומדבר, שדה וכרם - כ''שטחי תרבות ומורשת עולמית'', נצרף למסמכי בקשת ההכרזה את פרקי שיר השירים.

ובינתיים, בשפע הזמן שנחת על כולנו, קראו את פרקי שיר השירים. אין יפים מהם....

התאנה, שושנת העמקים, יונתי בחגווי הסלע, וגינת אגוז, בסדרת ''מועדים לשמחה'' משנת תשי''ג