תכנון - שאלה של איזון - על הספקנות

ביום ה' הקרוב יתקיים הכנס השנתי של איגוד המתכננים, בסימן "תכנון - שאלה של איזון". לא בכדי נבחר מועד הכנס בפתחה של פרשת השבוע "תרומה", שנושאה העיקרי והמובהק - תכנון. הפרשה מתארת תכנית מדוייקת ומפורטת לבניית המשכן. אמנם המילה 'תכנית' אינה נזכרת בה, אך היא מרבה להשתמש במילה 'תבנית' שמשמעותה דומה. "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו...".

רבים שואפים לתכנית שלמה, רהוטה ונטולת פגמים. פרשת השבוע מלמדת אותנו שתכנית טובה היא דווקא כזו שיש בה קצוות פרומים ופתוחים, שהיא נכונה לקבל שינויים. שימו לב לתבנית הארון, בו נתונה התורה: "ועשו ארון עצי שיטים אמתיים וחצי אורכו, ואמה וחצי רוחבו, ואמה וחצי קומתו". הכל מסתיים ב"וחצי". למה? מדוע לא מידות שלמות, הרמוניות?

על כך אומר "בעל-הטורים", מגדולי פרשני המקרא בשלהי ימי-הביניים: "כל מידות הארון היו שבורות בחצאי-אמות, ללמד שכל מי שלומד תורה, צריך לשבר ולהשפיל את עצמו". האדם הרואה את עצמו ''מושלם'', בטוח בעצמו, שאינו מוכן להאזין לדעות אחרות, שאין בו ספקנות, אדם כזה לא ילמד, לא יתקדם, לא ישתנה. בדיוק כמו תכנית המתיימרת להיות "מושלמת", והסוגרת עצמה מפני שינויים. תכנית טובה היא בעלת קצוות פרומים, מסתיימת ב"וחצי..." בנכונות לקבל דעות נוספות, פשרות, גמישויות ושינויים. תחשבו על זה.